"הצילו, פדופילים!"

מפחיד לחשוב על אחוזי הילדים שחווים פגיעות המיניות ברמות שונות ועוד יותר מכך העובדה ש85% מהפגיעות נעשות על ידי אדם מוכר לנפגע/ת. מצד שני אנו לא רוצים להציף את עצמינו וילדינו בפחד וחוסר אמון כלפי כל אדם. ולכן:
 

1. נלמד ילדים לא לעזור למבוגרים שמבקשים מהם עזרה. מבוגרים יכולים לקבל עזרה (למצוא משהו, לקבל הכוונה וכדומה) וזה לא מתאים שמבוגר יבקש עזרה מילד. אפשר ללמד ילדים שיטה פשוטה למצוא תירוץ להתרחק כמו לומר "אני חייב לשירותים עכשיו.."

2. נלמד ילדים לא לקבל מתנות מאחרים ללא רשות מההורים- אם מישהו נותן לנו משהו ומבקש שלא נספר להורים זה סימן רע וחייבים לספר על כך מייד להורים- "ונהיה גאים בך!".

3. אין סודות מההורים- אם מישהו אומר לנו לשמור על סוד מההורים- זה סימן רע וחייבים לספר על כך מייד להורים- "ונהיה גאים בך!"

4. נהיה הורים מעורבים- נכיר היטיב את מי שבא במגע עם ילדינו, נפתיע בשעות לא צפויות לפעמים.

5. נשים לב לתחושות הבטן שלנו ההורים כלפי אנשים- אם אני מרגישה לא בנוח איתו, יש גם בלי ידע קונקרטי זה סימן חשוב ועליי להקשיב לעצמי.

6. נשים לב אם יש מבוגר שרוצה זמן לבד עם הילד/ה שלנו.

7. נשים לב אם הילד/ה שלנו עסוק/ה באדם כלשהו בצורה יוצאת דופן (לטובה או לרעה).

8. נשמור על רוגע. נשדר לילדים שלנו שלא משנה מה יקרה להם, תמיד נאהב אותם ונהיה גאים בהם על כך שהם ישתפו אותנו.
    

בשנים האחרונות זירת הפעילות של פדופילים עברה במידה מרובה לרשת האינטרנט. פוגעים מתחזים לילדים ויוצרים איתם קשר, מבקשים מהם פרטים אישיים ותמונות אינטימיות ובהמשך עלולים ליזום מפגשים. בנוסף למעורבות הורית בפעילות של הילדים ברשת חשוב ליזום שיח על הסכנות שיש ברשת ולהגדיר כללי שמירה.

​

​