מה נעשה אם יש סימנים לפגיעה והילד שלנו לא מדבר?!

ילדים רבים יצליחו להיפתח בסביבה מאפשרת: מול אדם מסוים/ בזמן מתאים/ במקום שמאפשר שיתוף ודיבור. יהיו ילדים שהצעה לשתף באמצעות כתיבה או ציור (וכדומה) תאפשר להם לבטא את מה שיש להם על הלב. נאמר לו: "אנחנו בעדך, לעולם לא נוותר עליך, רוצים בטובתך ונעזור לך".
אפשר לספר לילד סיפור אישי על הסתגרות ומה עזר לנו לשתף. נשאל: "האם יותר קל לך לספר למישהו אחר?"

לפעמים ממליצים לילדים לעבור טיפול רגשי על סמך סימני מצוקה גם אם לא היתה התרחשות קונקרטית שאנו יודעים עליה.

יש ילדים ששותקים ושומרים את המועקה בפנים וייתכן ויעבור זמן עד שיהיו מסוגלים לשתף, ואנו מקווים שטיפול מקצועי ואמפטי יעזור להם.