האם ניתן למנוע מראש פגיעות מיניות בילדים? 

 

לא- כל ילד יכול להיפגע, גם ילדים להורים הכי מגוננים ואכפתיים.

כן- אפשר לצמצם את הסיכוי לפגיעה ואת חומרתה של הפגיעה. מחקרים מראים שילד שיודע שיש סביבו מבוגרים שדואגים לו ומשמשים 'כתובת פעילה' לשאלות, סקרנות והתמודדויות משדרים לסביבה מסר ברור שמרתיע במקרים רבים פוגעים פוטנציאליים. כך שגם אם פגיעה מתרחשת הילד יגלה ובכך תימנע פגיעה מתמשכת או קשה יותר. בזכות זה שנהיה מעורבים יותר בחיים של הילדים שלנו נצליח להגן עליהם מפני פגיעות!

חשוב להעצים את הילדים וללמד אותם להגיד "לא" ולגלות לנו אם משהו קרה אך חשוב עוד יותר שאנו המבוגרים נפתח תכונות שיאפשרו לילדים להיות פתוחים איתנו.

יש תכונות שאנו המבוגרים יכולים וצריכים לפתח כדי להיות מכילים יותר כלפי הילדים: נלמד להיות פחות שיפוטיים, נעביר מסר שלא משנה מה יקרה תמיד נקבל ונאהב את הילדים שלנו, נעודד אותם לשתף אותנו בחוויות החברתיות והאינטרנטיות שלהם, נלמד את הילדים שכולנו טועים לפעמים ואפשר תמיד לתקן (ההזדמנויות בהן אנו טועים בבית הן מעולות כדי להודות בטעות ולהעביר מסר על כך) , נקדיש לילדים זמן איכות ונעביר מסר שאנו כתובת לכל שאלה או התמודדות שלהם, נדבר באופן יזום על ההתמודדויות הרלוונטיות לגיל של הילדים שלנו ועל דרכים להצליח בהתמודדויות אלו. נתעניין בחיים של הילדים שלנו ונחווה איתם חוויות חיוביות.

במדריך להורים שנמצא בסוף הספר המעולה 'מותר להיזהר ולא להצטער' של ניתאי מלמד ואלה בר-גיא יש מונח שמסכם את כל התכונות הללו- 'הורים שאילים'. הורים שאילים הם כאלו שילד יוכל לשתף, לשאול ולדבר איתם על הכול.

גם אם נצליח לפתח רק חלק מהתכונות האלו הילדים יהיו יותר פתוחים איתנו ובטוחים יותר באופן כללי.

כללים בבית (לדוגמא):

1) לא משחקים עם גפרורים,

2) לא חוצים את הכביש ללא מבוגר,

3) הגוף שלך שייך לך,

4) אמור לא(!) למי שינסה לגעת או להסתכל על האיברים הפרטיים שלך.