איך נשוחח עם ילדינו על פוגענות מינית ברשת?

 

ניזום שיחה עם ילדינו הקטנים (מהגיל בו הם יגלשו באינטרנט בעצמם) בו נספר להם בצורה ישירה ששמענו שישנם ילדים שנתקלים בתכנים מפחידים או עם תמונות/סרטונים של אנשים בלי בגדים 

​

"האם שמעתם על זה? האם קרה לכם פעם?"

במידה ולא נחשפו נגיב 'מעולה ואם תחשפו נשמח שתבואו אלינו ותספרו לנו'

במידה וכן זה יוביל לשיחה על כך שבאינטרנט צריך להיזהר כי בנוסף לתכנים הטובים יש שם דברים מפחידים/ תמונות וסרטים בלי בגדים/ אנשים שמבקשים פרטים אישיים או תמונות. כעת ניתן לקבוע כללים משפחתיים לגבי גלישה בטוחה ולעודד את הילדים שאם אי פעם ייתקלו בתוכן מבלבל או פוגעני הם ייגשו אלינו ההורים מייד ויספרו ונהיה גאים בהם מאוד!

​

בשיחה עם ילד על תוכן מיני בעייתי אליו נחשף נשאל אלו תחושות ורגשות עלו בו, אם הוא היה סקרן, אם נגעל, אם זה היה לבד או עם חברים, אם הוא שמר את זה בסוד, אם זה משך אותו (טוב שנדון עם הילד מדוע המיניות מעוררת, איך פרסומאים יכולים לנצל את העוררות שלנו ככוח קנייה או איך אנשים רעים יכולים לנצל זאת ולפגוע בנו), האם היה רוצה להימנע בעתיד מתוכן כזה? איך יצליח? בצורה כזו אנו לא מטיפים לילד אלא עוזרים לו לפתח מנגנוני הגנה וביקורת פנימיים.

​

יש הורים שפותחים בעצמם משתמש באפליקציות בהם ילדיהם נמצאים. הורה יכול לפתוח עמוד פייסבוק/ חשבון טוויטר וכו' ולהציע לילד שלו (כדאי לעשות זאת בצורה גלויה ושקופה) חברות. באופן זה יש לילד תחושה שיש מבוגר אחראי גם במרחב הוירטואלי.

כדאי לערוך הסכם עם הילד שהוא ישתף אותנו ברגע שנחשף לתוכן פוגעני כדי שנוכל לעזור לו. לא נכעס עליו אם נפל קורבן לפעילות שלילית ברשת אלא נעזור לו ונלמד אותו להיות חכם ומוגן יותר בעתיד.

​

​

 

קישור לתרשים זרימה לשיחה יזומה עם ילדים על חשיפה לפורנוגרפיה- שלומית הברון

https://www.facebook.com/GarinitGLZ/photos/a.1377500612556725/1393902794249840/?type=3&theater