התגובה הטובה שלנו המבוגרים לחוויות פגיעה שילדים חווים חשובה מאוד. בין אם מדובר במשחק פוגעני בין ילדים או על פגיעה קשה על ידי מבוגר מוכר או זר, אנו המבוגרים עלולים מאוד להגיב בצורה לחוצה.
תגובה טובה תאפשר לילדים להרגיש שהיה כדאי לשתף ולתת לנו לעזור להם.
-
"טוב שסיפרת"- טוב שאנחנו בתמונה יש סיבות רבות לא לספר, נראה להם כמה אנו גאים בהם ונחמיא להם על השיתוף. גם אם תוכן השיתוף הוא קשה אנו שמחים שהילד/ה פתח/ה את הסוד וכבר לא לבד. במקרה ושמענו ממקור אחר על המקרה (הילד/ה לא סיפר/ה) נגיד "טוב ששמעתי על זה".
-
ראיון, לא חקירה- שאלות פתוחות על מה שקרה. "מה קרה?", "מה היה החלק שלך באירוע?", "עם מי היית?" ,"תרצה לספר לי עוד משהו על זה?", "מה עוד?" מטרת השיחה להבין מה קרה, ילדים יספרו רק אם ירגישו שנוכל להתמודד עם זה
-
אשרור רגשות- "כשזה קרה מה הרגשת?". נחכה כ-15 שניות לתגובה ואם לא תגיע תגובה אפשר להציע להם רגשות שונים "זה היה מפחיד? מצחיק? מכעיס? מבלבל? כיף?" אנחנו נאשרר כל תגובה שהם יגידו " כן.. זה באמת יכול להיות מעצבן ש..."
4. תגובה אמפתית חינוכית- "מה שעשו לך לא בסדר, זה לא אשמתך, אנחנו שמחים להיות בתמונהאנחנו איתך, אוהבים וגאים בך", כאן נוסיף הסבר מעולם הערכי שלנו לפי הסיטואציה איך ולמה צריכים להתנהג ולמה מי נעשה כאן מעשה לא טוב.
5. מה היית רוצה לעשות? תיאום תגובות עם הילד והקשבה לו על פי חומרת המקרה - אנחנו מגיבים בתיאום ע"מ להשאיר את המצב גם בשליטתו של הילד ונסביר לו למה חשוב לנו להגיב כך.
